חינוך - לשם מה? / דויד אור David Orr
בכל יום רגיל על פני כדור הארץ אנו מאבדים כ- 300 קמ"ר של יערות גשם. כמו כן אנו מאבדים כ 185 קמ"ר של שטחים פוריים לטובת "מדבריות" מתפשטים. הכל, כתוצאה מניהול כושל שלנו ומאכלוס יתר.
אנו מאבדים 40-250 מינים ולא ידוע האם המספר קרוב יותר ל- 40 או ל- 250. היום למשל, תגדל האוכלוסייה האנושית בעוד 250,000 בני אדם. היום נוסיף 2700 טון של פחמן כלורו פלואורי ו- 15 מליון טון של פחמן דו חמצני לאטמוספירה. הלילה כדור הארץ יתחמם מעט יותר, מימיו יהיו חומציים יותר והחיים בכלל, חשופים יותר לפגיעה. עד לסוף השנה, המספרים יהפכו מאיימים בהרבה: אבדן יערות הגשם ישתווה בשטחו לשטחה של מדינת וושינגטון. המדבריות המתפשטים יכסו שטח כגודל שטחה של מערב וירג'יניה והאוכלוסיה תגדל ביותר מ- 90 מליון בני אדם. עד לשנת אלפיים ייעלמו כ 20% מצורות החיים שהתקיימו בשנת 1900.
דברים רבים בהם תלוי עתידנו, בריאותנו וסיכויי הישרדותנו, נמצאים בסכנה חמורה : יציבותו של האקלים, העמידות והפרודוקטיביות של מערכות טבע שונות, יופיו של הטבע ומגוון המינים. מן הראוי לציין שלא מדובר ב"עבודתם" של אנשים חסרי השכלה, נהפוך הוא, במידה רבה זוהי תוצאת פועלם של בעלי תארים אקדמאים ומשכילים. בעבר נעשתה השוואה דומה על ידי אלי ויזל. ויזל ציין כי המתכננים והמוציאים לפועל של השואה הינם היורשים של קאנט וגיתה, שנחשבו לכל הדעות לאנשים משכילים ביותר אך השכלתם לא שמשה כמחסום נאות לברבריות.
מה היה פגום בחינוכם? במילותיו של אלי ויזל עצמו:
"הדגש בחינוכם הושם על תאוריות במקום ערכים, מושגים במקום בני אדם, חשיבה מופשטת להבדיל ממודעות, תשובות ולא שאלות, אידאולוגיה ויעילות כתחליף למצפון".
אני מאמין כי ניתן לייחס אותה אמירה לאופן החינוך הנהוג אצלנו. חינוך אשר מדגיש תאוריות ולא ערכים, חשיבה מופשטת במקום מודעות, תשובות מרשימות כתחליף לשאלות, ויעילות טכנית להבדיל ממצפון.
הנקודה היא שחינוך אינו ערובה להגינות, זהירות או חוכמה. חינוך נוסף מאותו סוג רק יחריף את הבעיות. זהו לא טיעון בשם הבורות, אלא הצהרה כי ערכו של החינוך צריך להיבחן בסטנדרטים של הגינות והישרדות המין האנושי- נושאים העומדים מולנו במימדיהם העצומים בימים אלו של תחילת המאה ה- 21. לא חינוך בכלל, אלא רק חינוך מסוג מסוים מאד שיציל אותנו.
בכל יום רגיל על פני כדור הארץ אנו מאבדים כ- 300 קמ"ר של יערות גשם. כמו כן אנו מאבדים כ 185 קמ"ר של שטחים פוריים לטובת "מדבריות" מתפשטים. הכל, כתוצאה מניהול כושל שלנו ומאכלוס יתר.
אנו מאבדים 40-250 מינים ולא ידוע האם המספר קרוב יותר ל- 40 או ל- 250. היום למשל, תגדל האוכלוסייה האנושית בעוד 250,000 בני אדם. היום נוסיף 2700 טון של פחמן כלורו פלואורי ו- 15 מליון טון של פחמן דו חמצני לאטמוספירה. הלילה כדור הארץ יתחמם מעט יותר, מימיו יהיו חומציים יותר והחיים בכלל, חשופים יותר לפגיעה. עד לסוף השנה, המספרים יהפכו מאיימים בהרבה: אבדן יערות הגשם ישתווה בשטחו לשטחה של מדינת וושינגטון. המדבריות המתפשטים יכסו שטח כגודל שטחה של מערב וירג'יניה והאוכלוסיה תגדל ביותר מ- 90 מליון בני אדם. עד לשנת אלפיים ייעלמו כ 20% מצורות החיים שהתקיימו בשנת 1900.
דברים רבים בהם תלוי עתידנו, בריאותנו וסיכויי הישרדותנו, נמצאים בסכנה חמורה : יציבותו של האקלים, העמידות והפרודוקטיביות של מערכות טבע שונות, יופיו של הטבע ומגוון המינים. מן הראוי לציין שלא מדובר ב"עבודתם" של אנשים חסרי השכלה, נהפוך הוא, במידה רבה זוהי תוצאת פועלם של בעלי תארים אקדמאים ומשכילים. בעבר נעשתה השוואה דומה על ידי אלי ויזל. ויזל ציין כי המתכננים והמוציאים לפועל של השואה הינם היורשים של קאנט וגיתה, שנחשבו לכל הדעות לאנשים משכילים ביותר אך השכלתם לא שמשה כמחסום נאות לברבריות.
מה היה פגום בחינוכם? במילותיו של אלי ויזל עצמו:
"הדגש בחינוכם הושם על תאוריות במקום ערכים, מושגים במקום בני אדם, חשיבה מופשטת להבדיל ממודעות, תשובות ולא שאלות, אידאולוגיה ויעילות כתחליף למצפון".
אני מאמין כי ניתן לייחס אותה אמירה לאופן החינוך הנהוג אצלנו. חינוך אשר מדגיש תאוריות ולא ערכים, חשיבה מופשטת במקום מודעות, תשובות מרשימות כתחליף לשאלות, ויעילות טכנית להבדיל ממצפון.
הנקודה היא שחינוך אינו ערובה להגינות, זהירות או חוכמה. חינוך נוסף מאותו סוג רק יחריף את הבעיות. זהו לא טיעון בשם הבורות, אלא הצהרה כי ערכו של החינוך צריך להיבחן בסטנדרטים של הגינות והישרדות המין האנושי- נושאים העומדים מולנו במימדיהם העצומים בימים אלו של תחילת המאה ה- 21. לא חינוך בכלל, אלא רק חינוך מסוג מסוים מאד שיציל אותנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה