יום ראשון, 2 בנובמבר 2008

מלאכות הבניה באדמה



מלאכות הבניה של הנשים בחברה הכפרית מסורתית.
כתיבה- טל בשן.

הכתוב נעזר בספרו החשוב של שמואל אביצור "אדם ועמלו", אטלס לתולדות כלי העבודה ומתקני הייצור בארץ ישראל, ומבוסס על ניסיוני האישי וניסיון שותפי לעבודת האדמה הזו בארץ ובעולם.

לפני כ 6000 שנה, פותחה מלאכת קליעת הסלים, הם כלי הקיבול הראשונים העשויים בידי אדם. מאז ועד היום, עוסקות נשות הכפרים בעיצוב וייצור כלי הבית ומתחם המגורים במו ידיהן.
הנשים בונות, מייצרות ומתחזקות את מתחם הבית והחצר, על שלל המתקנים והכלים המשמשים אותן בחיי היום יום.
תנאי האזור, חומרי הגלם והמורשת התרבותית, הם שקובעים את מיומנויות הבניה הנדרשות ומעצבים את מראה התוצרים. אם נתבונן במתחמי המגורים במקומות שונים בעולם, נבחין בתוצרים מרהיבים, בסגנון אישי ומקומי ,שיוצרו בטכנולוגיות דומות.
מאמר זה מנסה לבחון את חומרי הגלם,הטכנולוגיות והתוצרים המשותפים כבסיס ליצירת הסגנון האישי והייחודי לכל אזור.

1.בנית ותחזוקת הבית
{מאמר על בניה מסורתית באדמה אפשר למצוא ב- organiclife.co.il/talbashan}
חומר הגלם הזמין והמתאים ביותר לבניה הוא הטין {אדמה עשירה בחרסית,חומר}.
הכרת תכונות הטין, גמישות וחוזק יחסי, אפשרה לאדם לעצב את מתחם המגורים במו ידיו.נשות הבית שותפות לתהליך בנית הקירות כחלק מעבודת המשפחה המורחבת. אפשר לראותן משתלבות בבניה בעיקר בבתים הנבנים בשיטה החופשית ובשיטת הבניה על שלד.
עבודת הנשים בתחום הבניה מתמקדת בשלב הטיוח. טיח האדמה מיושם בידי הנשים על קירות הבית למטרת סתימת סדקים, החלקה ומראה נאה. הנשים מיישמות בשכבות את הטיח על קירות ורצפת הבית והחצר והן האחראיות לתחזוקה העונתית של השכבות.עיקר העבודה מתמקדת באזור הרצפה- הנשחקת במהירות מכפות הרגליים המשתמשות בה. קצב התחזוקה נקבע על פי צרכי ומנהגי המקום.

2.ספסלים,מדפים וכוכים {נישות}
מתקנים אלו נבנים למטרות שינה,ישיבה ואחסון. הם נבנים תוך כדי בנית הקירות . יתרונם של הכוכים בניצול עובי הקיר {כ 50 סמ'} למטרות אחסון מבלי לבזבז את שטח החלל הפנימי הקטן בדרך כלל.

3.מתקני בישול ואפיה
מוקד,כירה וכופח הינם כלים עשויים טין, בעלי קרקעית וחצובה בת 3 רגליים, שעליהם הונח כלי האפייה או הבישול. לכלי חלל פנימי שנועד לקליטת הדלק {חומרי הבערה}. הכלי יכול להיות מקובע לרצפה או נייד. הכופח לדוגמה, הינו כלי נייד המשמש ככלי חמום ביתי בתקופת החורף. הוא מוסק בגחלים או פחמים.
תנורים: התנור הוא מתקן אפיה בנוי, עשוי או חפור ,עם או בלי הפרדה בין מקום הבערת האש ומקום האפייה.עשוי מטין או מטין שרוף-חרס. בהרבה מקרים נעשו תנורי החרס מכלי חרס גדולים בשימוש משני, שהתקינום לשימוש כשקרקעיתם כלפי מעלה וכיסו והידקו אותם בטיט של טין.התנורים הובערו בד'כ בעצים,לפעמים בתוספת גפת {שאריות הפקת שמן הזית} ובכיכרות זבל יבש.הלחם נאפה על קרקעית המתקן או על דפנותיו. בתנור אפשר גם לבשל בעזרת כלי חרס או ברזל. בקרב היהודים הייתה לתנור חשיבות
כ "תרמוס"- בו שמרו את המאכלים והמשקאות שרצו שיישארו חמים לשבת.
אביצור בספרו מחלק את טיפוסי התנורים בארץ ישראל ל 3 קטגוריות:
1.תנור חפור או בנוי- בו מתבצעת הבערת האש והאפייה בחלל אחד.
2.פורנה-בעברית וערבית, כלי אפיה מסורתי, לרוב בעל צורה כיפתית, לעיתים בעל שתי קומות- האחת להבערת האש והשנייה לאפיה ובישול.
3.טבון-תנור זה מוסק מבחוץ בכל דלק שהוא-כולל גפת,קש, סירה קוצנית וזבל מיובש. צורתו כקדרה הפוכה עם פתח למעלה. אין לו קרקעית משלו. הוא מונח על האדמה המרוצפת שכבות של אבנים ושברי חרסים. הבערת הטבון נעשית כשהוא מוקף בחומר דלק מבחוץ. לטבון מכסה עם ידית ארוכה. מעל הטבון מוקם מבנה זעיר- בקתה קמרונית עשויה שלד של קנים או אבני גוויל מצופות בשכבות טין. בתוך מבנה זה המשמש מקלט מגשם ורוח {אך לא מעשן}- אופה האישה את לחמה.

4.מתקני איסום {ממגורות} ואחסון.
הבית המסורתי הוא מבנה רב תכליתי האוצר בין קירותיו ותחת גגו את כל הדרוש לגרים בתוכו.אחסון מזונות יבשים, לאדם ולבהמה, הוא אחד מצרכיה החשובים של המשפחה.
אסמים ביתים נבנו בגדלים ובצורות שונות, חלקם עומדים בפני עצמם וחלקם משולבים בקיר או משמשים כקיר- מחיצה. ה"ממגורות" בנויות מטין והן בעלות פתח רחב מלמעלה להכנסת גרעיני הדגן ופתח קטן מלמטה להוצאתו. פתח זה נסתם בעזרת סמרטוט .

5.מתקנים לגידול בעלי חיים
שובכים,לולי תרנגולות ואפרוחים וכוורות נבנים מטין וגללים בשיטות בניה שונות.

6.כלי פולחן- "המקדש הביתי"
נשות הכפרים של מערב הודו,מייצרות בחצר ביתן מתחמים מקודשים. המתחמים הבנויים מטין, שונים בגודלם וצורתם, ומאפשרים הדלקת קטורת ומנורות שמן והנחת מנחות של פירות וממתקים.

בנית כלי טין-חומרים ושיטות עבודה
אביצור מספר בספרו על כלים גדולים שנוצרו בעבודת יד בכפרי הפלחים. לצורך זה מחפשות הנשים אדמת טין מתאימה, כורות את הגלם בעזרת קרדומים ומביאות לבתיהן. את הטין משרים במים ומוסיפים לו שחק חרסים לחיזוק וקש קצוץ לגמישות.
את כלי הקיבול הגדולים מייצרים בשני חלקים על גבי מגשי קש עגולים ואחר כך מחברים. ראשית מכינים דסקית טין כבסיס ואחר כך מיצרים חוליות בעובי של יד ומדביקים לבסיס.לעיתים שורפים את הכלים שרפה קלה{כשעתיים שלוש} לחיזוק.

מניסיוני, בנית כלים ומתקנים, דומה לבניית בתים מאדמה. גם פה וגם שם נשתמש בתערובות של אדמה חרסיתית,חול וסיבים במינונים שונים ובשיטות עבודה דומות.
שיטות עבודה:
1. בניה בלבנים או במשטחים . יחידות הבניה מוכנות מראש בצורת לבנים או משטחים המיוצרים ביד. המשטחים היבשים מחוברים אחד לשני באמצעות טיט אדמה. את המבנה מצפים בשכבות טיח אדמה.זו שיטה מהירה המאפשרת את בנית המתקן ביום אחד.
2. בניה בחוליות. שיטה זו איטית יותר ומחייבת המתנה לייבוש חלקי בין חוליה לחוליה. ראשית בונים בסיס ועליו מתקדמים לפי הצורך בהנחת גושים {קוביבות} או חוליות לפי הצורך.
3. בניה על בסיס שלד. יצירת מבנה שלד יציב כגון סל קלוע, מאפשרת ציפוי בשכבות טיח אדמה . שיטה זו מתאימה למקומות המשופעים בחומר צמחי.
מספרים שכלי החרס הראשון נוצר כאשר סל קלוע,צופה בשכבות טין לאטימה ואחר כך נפל למדורה ונצרף לחרס…

קישוטים ועיטורים:
יצר הקישוט והעיטור טבוע בנפשו של האדם ובמיוחד בנפשה של האשה..כלי הבית והמטבח,מתקני הבישול, האחסון והאיסום, קירות הבית,הפתחים והמפתן, מקושטים ומעוטרים בשלל דוגמאות.
תפקיד הקישוטים הוא רחב: זוהי תפילה מצוירת, אמצעי הגנה נגד עין הרע, בקשת פוריות ,ברכה ומזל , הזדמנות לביטוי יצירתי, ואלמנט משמח עין ולב.
הקישוטים מיושמים בשיטות שונות בהתאם למורשת המקומית, חומרי הגלם המצויים, לכשרון ולמוטיבציה של נשות הבית:
1.תבליטי טין משובצים מראות,צדפים,גלעינים ועוד..
2.הטבעות של עלים,סימני אצבעות וידיים {חמסה}
3.ציורים בפיגמנטים טבעיים-חרסיות צבעוניות ופחם.
4.קישוטי רצפה בעזרת אבקות צבעוניות, אבקות אורז, גרעיני אורז ושעורה וחלקי צמחים מקומיים.

בחירת הדוגמאות לציור משקפת את המורשת התרבותית, ההיסטוריה והמתולוגיה כמו גם את הווי החיים היום יומי. היא מושפעת מאיסורים דתיים, מצווי האופנה ומהלך הרוחות העכשווי. וכמובן ממצב הרוח של היוצרת ברגע היצירה!

מתכונים:
1.להכנת משטחים,לבנים ובניה חופשית:
1 גללים מרוסקים או קש קצוץ, 1 חול 1 אדמה חרסיתית
2. לעיטורים ופיסול עדין :
2 גללים מרוסקים ומנופים, 1 חרסית נקייה
3. להכנת קערות על תבנית:
תערובת מס' 2 או : דלי אחד של נייר עיתון גרוס היטב,דלי אחד של חרסית נקייה, ו חופן אבקת חילבה

אין תגובות: